Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Batra

Daf 105b

אֶלָּא לְעוֹלָם זוֹ וְלָא סְבִירָא לֵיהּ וְהָתָם טַעְמָא מַאי מִשּׁוּם דְּתָפֵיס

Traduction

Rather, it must be that Shmuel actually meant to say that this is the statement of ben Nanas, but he, Shmuel, does not agree with him that one should attend to the latter expression. In fact, he is in agreement with the Sages who maintain that two contradictory expressions create a case of uncertainty. And there, in the case of the rent for the intercalated month, what is the reason for his ruling that if the landlord came to collect the rent at the beginning of the month, the entire sum goes to the landlord, whereas if he came at the end of the month, the money goes to the tenant? Because the party who is awarded the money was seen as already being in possession of it, and in a case of uncertainty, money is left in the hands of the party enjoying possession.

Tossefoth non traduit

אלא לעולם זו ולא סבירא ליה. הוי מצי לשנויי כדאמרינן לעיל דגבי משכיר איכא למימר מיהדר קא הדר ביה ואיכא למימר פרושי קא מפרש אבל הכא איכא למימר מיהדר קהדר ולעולם זו וסבירא ליה אלא אע''ג דשני הכי לעיל לא משמע ליה שיהא כן עיקר הטעם ולא עביד מיניה לעיל אלא צריכותא בעלמא ועוד כדפירש הקונטרס דזו משמע דלא סבירא ליה הכי:

הָכָא נָמֵי הָא תָּפֵיס

Traduction

Here too, in the case where the seller says that he is selling a kor of grain for thirty sela, each se’a for a sela, the buyer was seen as already being in possession of each se’a that was measured out to him, and therefore the seller cannot renege on the sale. It is for this reason that the buyer acquires the grain, and not because of the principle that in a case of contradictory expressions, one should attend to the latter expression.

אָמַר רַב הוּנָא אָמְרִי בֵּי רַב אִיסְתֵּרָא מְאָה מָעֵי מְאָה מָעֵי מְאָה מָעֵי אִיסְתֵּרָא אִיסְתֵּרָא

Traduction

On a similar topic, Rav Huna says that they say in the school of Rav: If the seller said to the buyer: I am selling you this item for an istera, one hundred ma’a, an istera being a silver coin equal to ninety-six copper ma’a, it is assumed he meant one hundred ma’a. And if the seller reversed the order and said that he was selling the item for one hundred ma’a, an istera, it is assumed he meant an istera.

מַאי קָא מַשְׁמַע לַן תְּפוֹס לָשׁוֹן אַחֲרוֹן הָא אַמְרַהּ רַב חֲדָא זִימְנָא דְּאָמַר רַב אִי הֲוַאי הָתָם הֲוָה יָהֵיבְנָא כּוּלֵּיהּ לְמַשְׂכִּיר

Traduction

The Gemara asks: What new halakha is Rav teaching us? Is it that with regard to a statement comprised of contradictory expressions one should attend only to the last statement? Didn’t Rav already say this on another occasion? As Rav says: Had I been there as a judge when the ruling was issued with regard to the rental fee for the intercalated month, I would have given the entire month’s rent to the landlord, based on the final expression in the rental agreement: One gold dinar per month.

אִי אִיתְּמַר הָא וְלָא אִיתְּמַר הָא הֲוָה אָמֵינָא מִיהְדָּר קָא הָדַר בֵּיהּ אֲבָל הָכָא מַהוּ דְּתֵימָא פָּרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ קָא מַשְׁמַע לַן:

Traduction

The Gemara answers: Nevertheless, it was necessary to state both rulings, as the one cannot necessarily be inferred from the other. If this halakha with regard to the istera was stated and that halakha with regard to the intercalated month was not stated, I would say that when the seller uttered the second expression: One hundred ma’a, he retracted his first expression: An istera, as the two expressions contradict one another, and for that reason Rav said that one should attend to the final expression. But here, in the case of the intercalated month, perhaps you would say that when the landlord utters the second expression: One gold dinar per month, he is explaining the original intent of his first expression: Twelve gold dinars a year, and one should view it as a clarification. Therefore Rav comes and teaches us that in all cases one should attend to the final expression.

Tossefoth non traduit

פרושי קא מפרש. פי' הקונטרס דהכי קאמר ליה בשנים עשר זהובים לשנה לפי שאני סבור שהיא פשוטה אבל אם היא מעוברת אני רוצה שתתן לי דינר זהב לחדש ולא גרסינן לפי זה אי איתמר בהא ולא איתמר בההיא דעל זה אינו מפרש כלום דאמאי לא שמעינן לההיא דהמשכיר מההיא דאיסתרא אלא הכי גרסינן מהו דתימא פרושי קא מפרש כו' ובשם רש''י פי' דפרושי קמפרש קאי אההיא איסתרא מאה מעי כלומר סלע גדול ששוה מאה מעי ושפיר גריס אי איתמר בהא ולא איתמר בהא ולא תקשה לפרש''י אמאי לא שמעינן ההיא דאיסתרא מההיא דאמר רב ואילו הואי התם יהיבנא כוליה למשכיר דהוה אמינא טעמא דרב לא משום תפוס לשון אחרון אלא משום דקרקע בחזקת בעלים קיימת וא''ת לפירוש רש''י היכי תיסק אדעתין דאיסתרא מאה מעי פרושי קא מפרש ולעולם רב כרבנן דאמרי הלך אחר פחות שבלשונות הא תנן בגט פשוט (לקמן בבא בתרא דף קסה:
ושם) כתב זוזי מאה דהוו קיימי סלעים עשרין אין לו אלא עשרין זוזי מאה דהוו קיימין סלעין תלתין אין לו אלא מאה אלמא אע''פ שמפרש בהדיא אמרינן הלך אחר פחות שבלשונות ויש לומר דשאני ההיא דגט פשוט שרחוקין זה מזה ולא שייך כולי האי פירושי קא מפרש ומתיישב כאן פי' הקונטרס יותר משום דמעיקרא הקשה הא אמר רב חדא זימנא משמע דפריך אמאי איצטריך ההיא דאיסתרא ומשני דאיצטריך דלא הוה שמעינן ממשכיר דתפוס לשון אחרון דהוה אמינא דפרושי קא מפרש ומיהו בהשואל (ב''מ דף קב: ושם ד''ה הוה) יתכן טפי כפרש''י דקאי בההוא דמשכיר ופריך והא אמר רב חדא זימנא הכא גבי איסתרא ולרבי יצחק נראה דפרושי קא מפרש דהכא היינו ממש כההיא דלעיל והכי פירושו אי איתמר בההיא דאיסתרא ולא איתמר בההיא דמשכיר הוה אמינא פרושי קא מפרש ההיא דמשכיר ויהא כולו לשוכר דלא אמרינן תפוס לשון אחרון דלא מהדר הדר ביה אלא פרושי קא מפרש וה''ק ליה בי''ב זהובים לשנה ומשום דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף הוצרך להתנות שהיה לו ליתן לסוף כל חדש דינר מאותן י''ב זהובים שהוא חייב לשנה וכן יש לפרש בהשואל (ב''מ קב:) ואיצטריך כל תלת מילי דרב דההוא דאיסתירא אית למימר דלא הוי מטעם תפוס לשון אחרון אלא משום דפרושי קא מפרש כפירוש רש''י ומההיא דהמשכיר נמי לא שמעינן דתפוס לשון אחרון דאיכא למימר פרושי קא מפרש כפי' הקונטרס או משום דסבר כרב נחמן דקרקע בחזקת בעליה קיימא הלכך איצטריך ההיא דכור בשלשים סאה בסלע דראשון ראשון קנה ואי מההיא הוה אמינא משום דתפיס אפי' אפיך מיפך כמו לשמואל להכי איצטריך כולהו ולא ידע ר''י דמנא לן א''כ דסבר רב דתפוס לשון אחרון אלא נראה משום דהנך דיחויי לאו עיקר טעם נינהו ואיצטריכו נמי שלשה מילי דשמואל דמההיא דאוקי שמואל בבא באמצע החדש הוה אמינא כדדחי לעיל ר' אבא דפרושי קא מפרש ולעולם בעלמא תפוס לשון אחרון וההיא דראשון ראשון קנה הוה אמינא משום דתפוס לשון אחרון הוא כמו לרב להכי איצטריך לאשמועינן אבל חכמים אומרים הלך אחר פחות שבלשונות וההיא דבבא באמצע החדש איצטריך לאשמועי' דזו ולא סבירא ליה ולפרש המשנה וההיא דראשון ראשון קנה דאיצטריך לאשמועי' דתפיסה שלו תפיסה היא דמההיא דהמשכיר לא שמעינן תפיסה דאיכא למימר משום דאודי ליה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source